המאמר נכתב מעומק הווייתי.
על בסיס עבודה יומיומית עם ילדים, נוער ומבוגרים והסביבה העוטפת אותם במשך 12 השנים האחרונות.
כולל עבודה עם ילדים ונוער בסיכון.
על בסיס היותי אמא ל-4 ילדים שכבר בגרו קצת ותהליכי התפתחות והתקדמות אישית שאני עושה לאורך כל חיי.
על בסיס ילדותי המאושרת בבית מורכב ומפרגן.
על בסיס לימודים מקצועיים והכשרה מותאמת לילדים ולנוער.
זו התאוריה המעשית שלי ואני גאה לשתף אתכם.
*המאמר כתוב בלשון זכר- מתכוון כמובן לכל המינים.
אז מה אומר כל צירוף מילים בפשטות (כי אפשר להרחיב ולהתפלסף חופשי):
דימוי עצמי- איך אני רואה-חווה את הדמות שלי בעיני עצמי.
הערכה עצמית – איך אני מעריך את עצמי ביחס לסביבה או במילים אחרות מה אני חושב שחושבים עלי.
ביטחון עצמי- רגש. איך אני מרגיש. בטוח או לא בטוח או קצת בטוח או בטוח במקומות/במצבים מסוימים.
למה חשוב להבין את ההבדלים?
דימוי עצמי-
האם אני רואה את דמותי כאריה שואג?
האם אני רואה את דמותי כאריה קטן שיושב בצד בשמש?
האם אני רואה את דמותי כאריה זקוף מוקף בלהקה?
אם הילד רואה עצמו כדמות חלשה, קורבנית, חסרת אונים – הרי ברור שהביטחון שלו יהיה נמוך.
ואל תטעו לחשוב שמי שרואה עצמו כאריה שואג הוא בעל בטחון עצמי גבוה. יתכן והילד שמרביץ, מקלל וזורק כסאות הינו בעל בטחון עצמי נמוך וכדי להרגיש חזק- הוא צריך להיכנס לדמות האריה השואג והטורף. ויכול להיות שהילד שרואה עצמו כאריה שיושב לבד בצד, רגוע הינו בעל בטחון עצמי גבוה. הכל עניין של פרשנות אישית, פנימית.
הערכה עצמית
אם הילד חי במחשבה שלא מעריכים אותו, 'אני לא מספיק טוב',
'הם אף פעם לא מבסוטים ממני לא משנה מה אני עושה',
אפילו שהוא רואה עצמו כאריה חזק אבל נראה לו שאף אחד לא רואה את זה,
הביטחון העצמי שלו יהיה נמוך.
הוא יחווה עצמו בתסכול מאוד גדול בין מה שהוא רואה את עצמו
לבין איך שהוא חושב שהסביבה רואה ומעריכה אותו. |
ואנחנו, ההורים היא הסביבה הראשונה שמעריכה/לא מעריכה אותו.
הרבה פעמים זה נובע מתוך פער בין איך שאנחנו רואים את הילד שלנו בדמיון –
איך הוא צריך להיות – הפוטנציאל- הדמות האידיאלית שלו
לבין מה שיש לנו בבית- הדמות הקיימת.
הפער הזה יוצר הרבה תסכול אצלנו ואצל הילד שלנו.
מכיוון שאנחנו רוצים שהוא יהיה הדמות האידיאלית- כי מגיע לו להיות (הכוונה שלנו מאוד טובה)
אנחנו מעבירים הרבה ביקורת או מעלים את רף הציפיות שלנו.
ובואו... זה לא כיף לחיות בתוך ציפית.
זה לעולם לא מספיק טוב.
ביטחון עצמי
את זה, באמת אי אפשר לראות, רק לנחש.
כי רגש- אנחנו לא רואים. רק יכולים לפרש לפי התנהגות.
נראה לנו ש'מלך הכיתה' –מפוצץ בטחון עצמי.
אך לפעמים הוא כל כך לא בטוח בעצמו וצריך כל הזמן אישורים מהסביבה
שיעלו לו את ההערכה העצמית- ואת הביטחון שלו בעצמו.
אם הם אומרים שאני אחללה אריה- מגיבים ועושים לייקים- כנראה שזה נכון ואני מרגיש בטוח בעצמי.
במהלך טיפול רגשי, עובדים בדרך כלל על הדימוי העצמי- זה הדבר שנמצא בשליטה והאלמנט שהכי קל, לדעתי, לשנות.
ילד יכול לבחור איזו דמות הוא ולהתנהג לפיה.
הוא לא יכול לשלוט על - מה אחרים חושבים עליו.
הרבה פעמים, מה שהוא חושב שחושבים עליו לא נכון. זו רק פרשנות שלו.
מכיוון שאין לו שליטה על זה והוא גם לא ממש יודע- להתעסק בזה, סתם מוריד את הביטחון.
כשאנחנו רוצים להעלות את הביטחון העצמי של הילד- נפנה אותו פנימה לעצמו.
לכשרונות, ליכולות, לדמות שהוא רוצה להיות.
ככל שהוא יחשוב- ירגיש ויתנהג כמו האריה- הזקוף, החזק, היפה, החכם, החברותי כך הביטחון שלו יעלה.
*האריה, הוא כמובן רק דוגמא. כל ילד בוחר דמות משלו.
והרי זה לא באמת משנה איזו דמות או מה הערך שלה הכי חשוב- איך הוא מרגיש –
בטוח בעצמו או לא.
מה ילדים אומרים שזה נותן להם, תכל'ס: כשאני בטוח בעצמי-
- אני יכול לעמוד על שלי
- להיות אני באמת
- לשחק במה שאני רוצה
- לבחור את החברים שלי
- לדעת להגיד לא כשלא מתאים לי
- לסרב לבלות עם מי שמכאיב לי
- אני יותר נדיב
- אני יכול להציע חברות לילדה שאני אוהב
- אני מצליח יותר במבחנים
- אני מגן על החברים שלי
- אני מגשים את החלומות שלי
ועוד... ועוד.. ועוד... רשימה אין סופית.
אני מאוד אוהבת לעבוד עם קלפים של חיות. בלי מילים.
רק הפנייה ישירה לתת המודע.
אם הייתי אריה/קיפוד/ג'ירפה/חתול/נמלה/כלב- איך הייתי מרגיש, מתנהג?
אני נותנת להם לבחור- איזו חיה אני רוצה להיות השבוע?
כבר קיבלתי תשובות כל כך יפות!
"אני רוצה להיות תוכי- צבעוני, חופשי שמצחיק אנשים."
"אני רוצה להיות אריה- חזק, גאה שלא נותן לאף אחד לפגוע בו. שיש לו להקה גדולה ולעולם לא יהיה בודד."
"אני רוצה להיות צב- להישאר בבית, רגוע, שקט, מוגן וללכת מתי שאני בוחר."
"אני רוצה להיות עיט- לעוף, חופשי, מאושר, לדאוג לעצמי."
"אני רוצה להיות הפודל הצבעוני הזה- כולם אוהבים אותו, הוא שמח, מפנקים אותו."
אם אתם רוצים שהילד שלכם יהיה בעל בטחון עצמי גבוה תדאגו לבנות איתו דימוי עצמי מנצח.
תנו לו לבחור איזו דמות הוא רוצה להיות.
תסמכו עליו שהוא בוחר נכון בשביל עצמו, גם אם הוא בחר דובון אכפת לי.
תאהבו את זה. לא את האריה שאתם חושבים שהוא צריך להיות.
טוב, אם הוא בחר אריה, גם סבבה 😊
תלמדו אותו לחשוב, להרגיש ולהתנהג כמו הדמות שהוא בחר להיות.
לפי התכונות הטובות בעיניו.
בטוחה שכולם ירוויחו.
מוזמנים לשאול שאלות, להתייעץ, להאיר – דליה ארוסי- מחזירה חיוכים אבודים 054-2551896
רוצים לקרוא מאמרים נוספים שלי- לחצו כאן
