את בטח מכירה את זה.
אולי מאז שהיית ילדה, נערה..
זה מרגיש כאילו פוגע בך ברק טעון.. מזה טעוון - מפוצץ(!!) באנרגיה של כעס ועצבים
וכל מה שחשוב ברגע הזה זה רק להוציא את כל האנרגיה הזו ממך!!
ועכשיו!!
באותו הרגע, את לא חושבת על מי שמסביב.
את לא חושבת איך להוציא את זה. העיקר להוציא את זה ממך.
את לא חושבת על ההשלכות.
כל מה שחשוב - זה להוציא את כל האנרגיה הזו ממני!!!
כאילו אם לא תוציאי- את לא תשרדי.. זה להיות או לחדול.
אז את מוציאה.
זה יוצא איך שזה יוצא..
שיגעון רגעי.
אחכ יש רגיעה.
ולרוב המון חרטה. בושה. אשמה.
את לא אוהבת את עצמך כך.
התקפי זעם קורים שכבר אין בתוכנו מקום עוד להכיל.
להכיל עוד רגש.
עוד קושי.
עוד אדם.
אולי הדחקנו רגש/ות כבר תקופה.
אולי התאפקנו המון זמן ונמנענו מלהביע את הרגש או את עצמנו.
אולי חווינו טראומה ושמרנו אותה לעצמנו,
לא שיתפנו,
לא עיבדנו,
לא עיכלנו,
לא הכלנו..
לא היינו אוהבות לעצמנו/לגופנו.
ואז בכלי, שהוא אנחנו, כבר אין עוד מקום להכיל.
לא עוד רגש,
לא עוד סיטואציה מטלטלת,
לא עוד אדם שרק פונה אלי ומבקש יפה שאתן לו לעבור..
כן, עד כדי כך.
אז כדי להגן על עצמנו, כי כבר אין מקום בתוכנו-
הנפש יוצרת התקף זעם שאומר-
'אל תתקרבו אלי!'
שהודף! בחוזקה!
במילים אחרות הוא אומר לנו-
'שימי לב! עברת את הגבול שלך! אין בך מקום יותר!'
הוא מבקש ש-
תעצרי ותקחי רגע זמן לעצמך על מנת להיכנס פנימה,
ולראות את מה שזקוק בתוכך להכלה, לעיבוד, לעיכול, לביטוי.
כשתעשי זאת - יתפנה בך מקום - התקפי הזעם יעלמו.
מניסיון;-)
כשאת מרגישה שיותר מידי פעמים -את מוצפת ועומדת להתפוצץ תוך שניות או
שאת מאבדת סבלנות מהר ועל דברים מינוריים
במצבים כאלו- הכי חשוב לשמור על גישה פנימית אוהבת.
דברי איתי.
אדווה קאפ - מטפלת בפסיכותרפיה גופנית-אנרגטית ואקסס בארס
052-4578877
My Size My Way - לאהוב את עצמך בגוף ובנפש
רוצים לקרוא מאמרים נוספים שלי - לחצו כאן
