סוד הקסם של הצחוק | ד"ר גלינה יאבסטטי קרצמר

הצחוק הוא קסם, פייה קטנה בלתי נראית עפה באוויר והופכת כל כישלון, כל נפילה, כל תסכול לסיפור מצחיק.
איך המוח שלנו עושה את הקסם הזה? למה אנחנו צוחקים?

מהו צחוק?

לפי מילון וויקיפדיה-

צחוק הוא פעולה פיזיולוגית קולית בבני אדם המשנה את הבעת הפנים באופן הדומה לחיוך.

הצחוק מתעורר בעקבות רגשות או מצבים מסוימים. הוא בדרך כלל יהיה נעים ויביא לתחושה של הרפיה בגוף. על פי רוב הצחוק בא לידי ביטוי בהקשר של הומור ושמחה, אך הוא יכול לבטא גם רגשות אחרים כמו מבוכה וחשש, פאניקה, או צחוק פראי של שמחה לאיד.

הצחוק הוא מנגנון פיזיולוגי שעוזר בוויסות רגשות, שיפור מצב הרוח, שיכוך כאב וחיזוק מערכת החיסון.

יש לצחוק את היכולת לחבר בין אנשים, לגרום לאמפטיה, לשחרר מתח, כעס ותסכול.

הוא הופך רגש קשה לנסבל.

בנוסף, הומור הוא גם חלק ממנגנוני ההגנה הפסיכולוגיים הגבוהים. יחד עם אלטרואיזם (זולתנות, חסד), ציפייה לעתיד, התבוננות עצמית, הדחקה (הרחקה מהתודעה) המאפשרים התמודדות הכי יעילה עם מצוקה פנימית או חיצונית.

מחקר חדש פורסם בכתב העת המדעי "Frontiers in Psychiatry" שנערך באיטליה בתקופת הסגר הראשון בעקבות הקורונה מצא ש'ככל שמנגנוני ההגנה של הנבדקים היו מסדר גבוה יותר, כך הם סבלו פחות מסימפטומים של עקה פוסט-טראומטית, חרדה ודכאון.'  

מה קורה מבחינה פיזיולוגית כשאנו צוחקים? 

בגוף -
בצחוק אנחנו לוקחים אוויר, נושמים עמוק, הריאות עובדות, הצחוק מאיץ את הלב, מפעיל את השרירים בין הצלעות, שריר הסרעפת ועוד הרבה שרירים ומגביר את זרימת הדם ואספקת החמצן למוח ולכל הגוף.   במוח -
הצחוק גורם לשחרור אנדורפינים (חומרים כימיים טבעיים שתפקידם לקשר בין חלקי המוח השונים) בקלות רבה יותר ומהירה יותר (מאשר בכל פעילות אחרת – כמו ספורט, חיבוק, עיסוי וכד').

זה גורם לנו להרגשה טובה שעוזרת בהפריית שרירים, שיכוך כאבים, הקלה ברגשות שליליים.
למה זה קורה?

אני משערת שהצחוק פועל כמו ברק. ברגע שהמוח שלנו קולט את הסיטואציה המצחיקה (צליל, מילים, תמונה) הוא זורק מידע לכל חלקי המוח ומחבר ביניהם כמו ברק רגעי מאוד חזק, דבר הגורם לשחרור אנדורפינים מוגבר מבלוטת יותרת המוח.

ניתן לחלק את הצחוק ל-2 קטגוריות:

•  צחוק אותנטי - בלתי נשלט- מאוד פיזיולוגי, כל הגוף מתעורר. 
• צחוק סוציאלי - יש מידה של שליטה והחלטה לצחוק. הוא יוצר קשר בין אנשים, שייכות לקבוצה, הבעה של חיבה ויכול להפוך לצחוק אותנטי.
  צחוק סוציאלי יכול לשמש גם מנגנון הגנה. לדוגמא: כשאנשים נבוכים או מספרים משהו עצוב מאוד, הם נוטים לגחך.
   

אזורים שונים מתעוררים במוח בצחוק האותנטי והסוציאלי. 

• בצחוק הסוציאלי - האונה הקדמית מתעוררת. זהו החלק שאחראי במוח על ההיגיון, על הקשרים מילוליים ומשחקי מילים בין השאר. בהומור שמופעל דרך המילים יש מחשבה שמתחילה בצורה הגיונית ופתאום נוצר עיוות, משחק מילים, או סיבוב מפתיע מה שמפעיל את החלק האינטלקטואלי שלנו. 
• בצחוק האותנטי - האונה הרקתית מופעלת. החלק שאחראי בין השאר על עיבוד מידע רגשי ומתן משמעות וקשור לחשיבה אסוציאטיבית. שם 'מתפוצץ' החיבור בין הרגשות להבנה מילולית ולא מילולית. ההיגיון וחוסר ההיגיון נפגשים ויוצרים איזה בלבול רגשי שמפעיל את 'מנגנון הצחוק הפיזיולוגי'. 

לא סתם, הסטנדאפיסטים הם אנשים מאוד אינטליגנטים, רגישים ויצירתיים.

הם מעוררים אצלנו חיבור בין הזכרונות, הרגשות, החשיבה הלוגית וקיום רגשות מנוגדים או קשים.

יש הטוענים, שהם מרפאים גם את עצמם דרך היכולת המיוחדת שלהם לספר אלף פעם על חוויה קשה באופן מצחיק ודרך היכולת שלהם להיות בקשר אמפטי דרך הצחוק.

מה גם, שהם צוחקים די הרבה.קחו לדוגמא את הסטנדאפיסטית נועה מנור וסיפור הלידה שלה. איך אחרי אירוע שהיה קשה, דרך הצחוק היא משחררת את הכאב, התוקפנות והחלקים המכוערים של תהליך הלידה. 
כשאנחנו מקשיבים לזה, אנחנו נזכרים בחוויות שלנו, כולנו מרגישים (יותר נכון מרגישות) אמפתיה, חיבור אחת לשניה וקל לנו לשחרר גם חוויות שליליות שלנו. (לצפיה בסרטון המדובר לחצו כאן).

דוגמא נוספת מחדר הטיפולים -
יש לי מטופלת אשה צעירה, נשואה ואמא לשלושה ילדים. מוצלחת מבחינת קריירה ועסקים, פרפקציוניסטית.

פנתה אלי לטיפול עקב נטיה לאובססיה והתמכרות לספורט ויחד עם זה יש לה פגיעה בעמוד שדרה.

היא סובלת מכאבים ומתוכנן ניתוח אורתופדי. לצד העבודה המודעת איתה על תחושת הכשל להיות מחוברת לגוף שלה ולכאבים שהזהירו אותה קודם הפגיעה, מה שעוד עוזר לה בתהליך זה לצפות בסרטונים של סטאנדאפיסטים שמדברים על כאב, מחלות, אובססיה והתמכרות - כל הנושאים הנוגעים בהתמודדויות האישיות שלה.

זה עזר לה לשכך את הכאב הפיזי, לימד אותה להצחיק את עצמה בקול רם ולפתח יכולת לצחוק על הירידה בתפקוד שלה בבית ועל משימות שהיא נכשלת בהם בגלל מצבה. דבר שלאנשים פרפקציוניסטים לא פשוט.

עם הזמן היא היתה מסוגלת לעשות יוגה טיפולים ותרגילים שהאורתופד המליץ עליהם.

לפני יומיים היא התקשרה אלי בבוקר עם הודעה ממש משמחת: הודיעו לה שאין צורך לעשות את הניתוח שלפני התהליך היה נחוץ לה.

הצחוק הביא אותה ממצב של כעס עצמי, חוסר אונים, ביקורת, אכזבה ותסכול למצב יותר טוב מבחינה נפשית ועם פחות כאבים כך שיכלה להתחיל לתרגל עם הגוף ולהשתקם.

אז תצחקו. והרבה.

לקביעת פגישה/יעוץ עם ד"ר גלינה - 052-8337645

ד"ר גלינה יאבסטטי - מומחית בפסיכיאטריה של מבוגרים

לקריאת מאמרים נוספים של גלינה - לחצו כאן.