מחושך לאור - יציאה מדכאון | ד"ר גלינה יאבסטטי קרצמר

מחושך לאור - יציאה מדיכאון | ד"ר גלינה יאבסטטי קרצמר

אפשר להגדיר את מצב הרוח כמצב רגשי המחלחל ומשפיע על התנהגותנו וצובע את ההוויה שלנו בעולם. האם אפשר להגדיר את הדיכאון כקצה ברצף של הרגשות האנושיים?
האם דיכאון הינו מחלה, בעוד עצב הוא רגש לגיטימי ונחוץ? 

דיכאון נחווה בתור העדר רגש או קהות רגשית.
אנשים הסובלים מדיכאון מדווחים על שוני מהותי בין עצב לבין דיכאון.
הדיכאון מלווה את האנושות מאז ומתמיד ומתואר בטקסטים עתיקים כגון הסיפור של המלך שאול בתנ״ך. Hippocrates תיאר את הדיכאון כ-400 שנים לפני הספירה בשם melancholia והגדרתו אקטואלית עד היום:
מצב דיכאוני כפי שהוא מוגדר בסיווג המחלות (DSM-5) נמשך לפחות שבועיים,
בד"כ הטווח הוא 3-4 חודשים עד 13 חודשים. 

דיכאון כהפרעה פסיכיאטרית (Major Depressive Disorder) 

מתבטא ב:

• ירידה במצב הרוח כל יום רוב שעות היום, 
• חוסר עניין והנאה, 
• הפרעות בשינה ובתאבון, 
• עייפות, חוסר אנרגיה, 
• אי שקט או איטיות לעומת מצבינו הרגיל. 
• ישנה תחושה של חוסר ערך, חוסר משמעות, מדי פעם אשמה, 
• חוסר אונים וחוסר תקווה. 
• היכולת ללמוד, לזכור ולעבד מידע חדש ירודה, 
• אנשים בדיכאון מתקשים לקחת החלטות. 
• מדי פעם ישנן מחשבות חוזרות ונשנות על המוות, 
• רצון למות ואף מדי פעם תוכניות אובדניות וניסיון אובדני. 

לא כל התסמינים האלו חייבים להופיע, אך ירידה במצב הרוח, חוסר הנאה וחוסר עניין הכרחיים. 

הדיכאון יכול להיות קל, בינוני או חמור.
הדיכאון שמתחיל וחולף, בהגדרתו הוא מצב זמני.
הדיכאון חולף גם ללא טיפול תרופתי. 

לעומת זאת ישנו מצב תמידי של דכדוך ואנרגיה נמוכה שנקראה דיסטימיה Dysthymia שמאפיין את בן האדם ונתפס כחלק מאופיו.
מצב דיכאוני יכול להופיע כתגובה לסטרס ואירועים שליליים בחיים כגון בעיות כלכליות, גירושין, פיטורים, מחלות גופניות, תאונות.

מדי פעם מצב דכאוני יכול להופיע כתגובה לשינוי רצוי שדורש הסתגלות:
התקדמות לשלב הבא בחיים כגון לגור באופן עצמאי, להתחיל לימודים גבוהים, מעבר למקום מגורים חדש, גיוס לצבא.
במקרה כזה מדברים על הפרעה הסתגלותית עם תסמיני דיכאון.

חשוב לדעת כי ישנה שורה ארוכה של הפרעות נפשיות בהן תסמיני הדיכאון מופיעים בתדירות גבוהה: 

הפרעות חרדה, OCD, פוסט-טראומה (PTSD), הפרעות אכילה, התמכרויות. 

מה קורה בגוף בדיכאון? 

שני הנוירוטרנסמיטורים (מוליכים בין עצביים) העיקריים המעורבים בהתפתחות המצב הדיכאוני הינם serotonin סרוטונין ו-norepinephrine נוראפינפרין.
תרופות ה- SSRI – Selective Serotonin Reuptake inhibitors מעלות את רמת הסרוטונין במערכת הסרוטונרגית במוח תוך חודש מתחילת הנטילה.
הן מונעות את חזרתו של הסרוטונין לתאים שהפרישו אותו (reuptake).
בגזע המוח נמצאת קבוצה של נוירונים המפרישים סרוטונין (raphe nuclei) אשר נקשרים למערכת הלימבית (מערכת קשורה לרגשות).
רמה גבוהה של סרוטונין גורמת למצב רוח טוב והנאה, משפרת את השינה ומסייעת לאיזון בתאבון. 

תרופות המעלות את רמת הנוראפינפרין בלבד באופן סלקטיבי כגון Reboxetine (Edronax) או Bupropion (Wellbutrin) יעילות נגד דיכאון.
תרופות, SNRI Serotonin Norepinephrine Reuptake Inhibitors אשר מעלות את רמת הנוראפינפרין יחד עם זאת של הסרוטונין יעילות יותר נגד דיכאון מאשר אלה שמגבירות רק אחד מהם.

נוראפינפרין גבוה גורם לערנות, אנרגיה, מרץ ומוטיבציה, מעורב במנגנון השינה, ועוזר להתמודדות עם סטרס. 

דופמין dopamine DA גם מעורב במצב דיכאוני.
אם אתם עדיין לא יודעים- לחוסר או לעודף של דופמין יש השפעה גדולה במספר הפרעות ומחלות –
סכיזופרניה, מחלת פרקינסון, הפרעה דו קוטבית, הפרעת קשב וריכוז ועוד.
ישנם סוגים שונים של דופמין וכמה מערכות של נוירונים דופמינרגים.
מערכות אלו מובחנות מבחינה אנטומית ותפקודית, כך שכל אחת מהן נמצאת ומשפיעה על אזורים שונים. המערכת המזולימבית (Mesolimbic system) היא מערכת של נוירונים דופמינרגיים היוצאת מאיזור הטגמנטום VTA ventral tegmental area ומסתיימת בגרעין האקומבנס nucleus accumbens, באמיגדלה ובהיפוקמפוס. 
גרעין האקומבנס הוא חלק מהמערכת הלימבית.
הגירוי שלו קשור להנאה, תשוקה, עונג וגם מוטיבציה ופעולה כדי להשיג את ההנאה.

דופמין מסוג D1 ירוד במערכת המזולימבית יכול לגרום לדיכאון.
שימוש בסמים כגון קוקאין ו- MDMA מעלים את הדופמין במערכת המזולימבית ויכולים לגרום למצב רוח מרומם ותחושת אנרגיה.

ישנן עוד מערכות מעורבות בדיכאון ובהעלאת הסיכון לדיכאון:
אצטילכולין, GABA, גלוטמת glutamate, הורמון הגדילה.
כמו כן, ירידה בפעילות של בלוטת התריס קשורה לדיכאון.
דיכאון קשור לירידה בתפקודה של המערכת החיסונית.

מה הקשר בין סטרס מתמשך למצב דכאוני?

סטרס אינטנסיבי וממושך של העובר ושל הילד בגיל מוקדם עלול לגרום לשינוי תמידי במערכת הנוירו-אנדוקרינית ושינוי בתגובות התנהגותיות.
לסטרס יש השפעה שלילית על המצב הפונקציונלי של תאי המוח עד כדי מוות של התאים.
היסטוריה של טראומה מוקדמת קשורה לעליה בקורטיזול ב- HPA Hypotalamus-Pituitary-Adrenal System.
מערכת זו מנהלת ומאזנת תהליכים בגוף כגון עיכול, תפקודה של מערכת החיסון, מצב הרוח, המיניות, שחרור ושימוש של אנרגיה בגוף.
טראומה מוקדמת עלולה להוביל לדיכאון כרוני.

שינוים בשינה בדיכאון 

בדיכאון מתקצרת השינה העמוקה בה הפעילות המוחית איטית deep slow-wave sleep.
זה בא לידי ביטוי ביקיצות רבות בלילה וירידה בזמן הכולל של השינה.
שינת REM מאופיינת ע"י פעילות מוחית הקרובה לפעילות במצב ערני, תנועות עיניים rapid eye movement) ויחד עם זאת שרירי גוף רפויים.
NREM היא שינה עמוקה ללא תנועות עיניים עם פעילות מוחית איטית.
במעגל שינה תקין ישנם 3 שלבים של NREM ואחריהם מופיעה פרק זמן של REM.
כל ארבעת השלבים חוזרים על עצמם מספר פעמים בלילה. במצב תקין שינת NREM צריכה להיות 75% מהשינה הכוללת ו- REM – 25%.
בשינה תקינה התקופה הראשונה של REM מגיעה כ-90 דקות אחרי שנרדמנו.
במצב דיכאוני פרק זמן הזה מקוצר ל 60 דקות – shortening of REM latency.
כלומר, בדיכאון שינת ה- REM מתארכת בעוד ששנת ה- NREM מתקצרת. 

איך יוצאים מדיכאון?

החדשות הטובות הן, שזה אפשרי!
היציאה מדיכאון הינה הדרגתית.
קודם ישנו שיפור בתסמינים פיזיולוגיים כמו תיאבון ושינה,
בהמשך אנשים שמים לב שהם פחות עייפים
לאט-לאט מופיע חשק לתנועה ולפעילות.
ההרגשה הסובייקטיבית היא האחרונה להשתנות. 

הרבה אנשים שיוצאים מדיכאון מרגישים כי יכולתם לפעילות גופנית וקוגניטיבית משתפרות,
אך מצב הרוח נשאר ירוד.
בזמן היציאה מדיכאון היכולות לתכנון, ניהול וביצוע פעולות גדלה.
יחד עם זאת התודעה עדיין נעולה בעולם הקודר של הדיכאון.  
בד"כ אנחנו יכולים להגיד באופן די מדויק מתי חזרנו למצב האופטימלי שלנו, או מתי חזרנו למצבינו הרגיל. 

איך אנחנו יכולים להשפיע על תהליך היציאה מהדיכאון?  

חשוב מאוד לתת תמיכה לאנשים בדיכאון.
הכרת הדיכאון כמחלה ולא כחולשה או כישלון חשובה מאוד לתהליך ההחלמה.
בתהליך היציאה מהדיכאון מופיע שלב בו ישנם כוחות נפשיים להתבוננות בעצמי,
בשלב הזה אפשר לאתגר את החשיבה הדיכאונית, שלילית וביקורתית.
בשלב זה אנו מלמדים את המטופל את הקשר בין מחשבה- רגש- פעולה.

מחקרים רבים מצביעים על הקשר בין חשיבה שלילית טורדנית ודיכאון, חרדה וסטרס.
מחקרים נוספים מוכיחים כי המוח הינו כמו שריר – אפשר לאמן אותו. 

איך עושים זאת?
מכיוון שקיים קשר הדדי בין הרגש לחשיבה. קשר זה הוא דו כיווני כך שהרגשות יכולים להשפיע על החשיבה באותה מידה בה החשיבה משפיעה על הרגשות.
כמו כן, קיים קשר בין רגשות לזיכרון, כך שהרגש יכול להשפיע על תהליך השליפה של המידע מהזיכרון. כאשר מבלים שעות רבות יום אחרי יום במחשבות שליליות, דאגה, דמיון על אסונות, ביקורת עצמית מחשבות אלו גורמות להעלאת זיכרונות של חוויות שליליות.
כל התאים במוח המעורבים בתהליך זה מחזקים את הקשר ביניהם.
שלב זה מלווה בהפרשת הורמונים של סטרס אשר בסופו של דבר גורמים לדיכאון ולחרדה.
המשך חשיבה שלילית תוביל עם הזמן לדיכאון הבא, לסטרס ולהחמרה במחלות הגופניות הקיימות. 

בדרך להחלמה מהדיכאון לומדים לזהות את המחשבות השליליות אשר גורמות לעצב וחרדה ומעלות זיכרונות כואבים.
אחרי זיהוי מחשבה שלילית, אנו שואלים כמה היא נכונה?
במידה ויש בה אמת, שואלים - כמה היא מועילה?
אפשר לנסח את המחשבה מחדש באופן לא פוגע.

דרך נוספת: להתרחק מהמחשבה, להסתכל עליה כמחשבה חולפת, לא מייצגת אותנו.

שינוי מסלול החשיבה דורש אימון יומיומי ונחישות, כי המוח כמו שהסברנו התרגל לחשיבה השלילית וחיזק את הקשרים בין התאים המשתתפים בתהליך.

ביציאה מהדיכאון מרגישים כוח מחודש.
היציאה מהדיכאון מעמידה אותנו מול אותן בעיות שיש לנו בחיים ומול אותן דילמות עם עצמנו. 

אך כאשר למדנו לאמן את המוח לחשוב אחרת, אנחנו יכולים לעצור לרגע ולחשוב:
האם ללבוש את מנגנוני ההגנה הפסיכולוגים המוכרים לנו כמו בגדים ישנים ולהמשיך להתנהל בדרך המוכרת לנו (כולל חשיבה שלילית) עד לדיכאון הבא,
או האם כדאי לנו לעצור לרגע ולשאול את עצמנו איך אנחנו יכולים להשפיע על ביטוי הגנטיקה שלנו,
איך ליצור שינוי חיובי בסביבתנו?
איך להרגיש טוב יותר עם עצמנו?

המחקר מראה כי זיהוי ושינוי של מחשבות שליליות לאורך זמן עוזר לצאת מהדיכאון ומונע דיכאון.
השיטות הטיפוליות אשר מאמנות בשינוי חשיבה: CBT ,NLP, מיינדפולנס.

לפרטים נוספים' להתייעצות וכדי להתחיל לעשות שינוי התקשרו אלינו 09-8808909 

לפניה דרך האתר- לחצו כאן

רוצים לקרוא מאמרים נוספים שלי - לחצו כאן