מה אתם אומרים, יש קשר? ואם כן, מה הקשר?
דן (שם בדוי): "נכון אני קצר עם הילדים ובעבודה נוטה להתפרצויות מול העמיתים שלי. אבל זה קשור לאופי שלי. לאישיות שלי. אי אפשר להאשים את הפרעת הקשב בכל דבר. זה אני וזהו".
כולם יודעים שאדם המאובחן עם הפרעת קשב לרוב סובל מקשיים בריכוז ואפילו קשיים בהתארגנות, קשה לו לשבת לאורך זמן והוא מאוד פעיל.
אבל מה הקשר להתפרצות שתיאר דן?
ומה בכלל הקשר בין הפרעת קשב להתפרצות של רגשות?
היום לאנשי מקצוע ידוע כי הפרעת קשב לא רק מתבטאת בקשיים בתחום הקשב, אלא גם בקשיים בתפקודים הניהוליים. התפקודים הניהוליים הם תפקודי החשיבה הגבוהים יותר העוזרים לנו להתנהל ביומיום.
קיימים תפקודים ניהוליים קרים וחמים.
התפקודים הניהוליים הקרים - הם היכולות לארגון, תכנון, בקרה, זיכרון עבודה ויזימה.
לעומתם התפקודים הניהוליים החמים - קשורים לאינהיביציה התנהגותית, בקרה עצמית, מעברים בין מטלות וכן ויסות רגשי.
ואכן ישנם אנשים המאובחנים עם הפרעת קשב שמאוד מתקשים בוויסות הרגשי. זאת גם בשל נטייה לאימפולסיביות וגם בגלל הצפה רגשית ברגעים הקריטיים.
איך זה בא לידי ביטוי?
- התפרצויות בכי מול תסכול.
- פתיל קצר מול הילדים/עמיתים/בן זוג.
- תחושה של הר געש מתפרץ ועצבנות משתוללת אל מול תפקודים יומיומיים.
מה שחשוב לדעת הוא שזה אכן קשור להפרעת הקשב ושזה בהחלט ניתן לטיפול.
אין פתרון קסם, אבל יש עבודה מעמיקה שמובילה לתובנות משמעותיות ולהקניית אסטרטגיות לניהול עצמי מול מצבים מאתגרים אלו.
ונחזור לדן,
בסוף הטיפול תיאר דן שבתחילה לא הבין את הקשר שבין הפרעת הקשב לרגשות, אבל לאחריו אמר בהתרגשות:
"היום אני מצליח להבין את עצמי טוב יותר ולהסביר את עצמי לסביבה שלי ובעיקר לאנשים שאני אוהב. חיי הנישואים שלי השתפרו ואני מרגיש שאני אבא טוב יותר"
