החופש להתבטא - אצל ילדים | יעל עיני

יש סוגים שונים של חופש. חופש גדול, חופש להיות, חופש לבטא את עצמי ועוד. כל חופש טומן בתוכו דברים אחרים, תהליכים אחרים. חופש  להתבטא הוא לא בהכרח חופש להיות. 

בתמציות של לייף אנרג'י, שאני עובדת איתן, יש תמצית שנקראת "הרקימר".
התמצית עוסקת ב"ביטחון בחופש הפנימי". 

חוסר איזון יבוא לידי ביטוי בכמה אופנים: מופנמות או מוחצנות יתר; עכבות, פחד מביטוי עצמי, תחושה של כבלים או תחושה של בית סוהר ועוד (מתוך ספר המטפלים של לייף אנרג'י). 

עבור מבוגר, שחש כך, התחושה היא מוחשית והוא יכול לתמלל אותה ולומר אותה: "אני חש כלוא".

ילד, לעומת זאת, לא יכול לבטא את הדברים. הוא אינו יכול להגיד: "אמא/ אבא, אני מרגיש כלוא" (יש ילדים שכן, אבל בגיל הרך בדר"כ לא). 

ילדים יבטאו את הקושי הזה בצורה אחרת. 

השאיפה המרכזית של אדם כלוא, היא החופש. אדם מבוגר יודע להחניק שאיפה זו, או לתעל אותה לאפיקים אחרים - ילד לא.

אז איך ילד יבטא את הכמיהה שלו לחופש? 

(חופש = הקשבה, חופש = שיראו אותי / שיתנו לי להתבטא, חופש = שיתנו לי לגדול ולא יעצרו את ההתפתחות שלי).

הביטוי יבוא דרך התנגשות עם "הסוהרים" שלו, קרי, אנחנו ההורים.
הצעקה לחופש, נשמעת בכל מיני דרכים.
אצל נועה, הבן שלה עושה דברים "בלתי נסבלים" ומותח את הקצוות שלה ושל בעלה כל הזמן ובנוסף לכך, הוא עושה דברים שמסכנים אותו כמו לרוץ לכביש "בכוונה".
אצל אורית, הדברים באים לידי ביטוי בריבים ובוויכוחים הבלתי פוסקים שיש לה עם עמית בת ה- 14. ריבים וויכוחים, שרובם קשורים לגבולות בכל מה שקשור לשעות היציאה/ חזרה של עמית ומקומות הבילוי שלה.

הבדלים בשפה וקשיי תקשורת בין הורים וילדים יוצרים כל הזמן את התחושה הזו של הכלא (והם מועצמים, כאשר לנו עצמנו יש תחושה כזו על החיים שלנו). 

היזכרו בעצמכם, כשהייתם ילדים / מתבגרים- האם לא הרגשתם שההורים שלכם כולאים אתכם? כובלים אתכם ולא מאפשרים לכם להתבטא?
האם לא חשתם תסכול לנוכח חוסר ההבנה של ההורים שלכם אתכם?

אז מה עושים? 

• עוצרים!

מבינים שההתנהגות של הילד, הכעסים והריבים הם סימפטומים ולא מהות. ילד לא עושה דווקא. הם לא רבים איתנו כדי לעצבן אותנו. הם עושים את הדבר היחיד שהם מרגישים שהם יכולים כדי שנראה ונשמע אותם – הם צועקים. 

צעקה אחרת שנשים לב שיש משהו שרוצה לבוא לידי ביטוי. 

• מתבוננים:

על החיים שלנו, על החיים של הילד שלנו. איפה אנחנו נפגשים ואיפה אנחנו מתנגשים וגם- מתי הדברים התחילו. 

• מבצעים שינוי:

שינוי בתקשורת. שינוי באורח החיים, שינוי בהסתכלות על הדברים. 

איזשהו שינוי. כל שינוי, גם הקטן ביותר שנעשה, יוביל אותנו לשינוי בתקשורת ולשינוי בקשר. 

רוצים לייצר שינוי בתקשורת שלכם? 

מוזמנים לדבר איתי. 

יעל עיני, מומחית בשינוי מערכות יחסים ומפתחת הקונסטלציה הקארמתית,
כותבת הספר: "האלכימיה של ההורות" – ספר הדרכה חדשני להורים.

רוצים לקרוא מאמרים נוספים שלי - לחצו כאן