כשהם היו ילדים קטנים, הרגשנו שאנחנו רצויים, הכרחיים ומעורבים בחיי הילדים שלנו. הם היו משתפים אותנו בסיפורים וברגשות, היו מבקשים עזרה, נהנים בחברתנו. ואז הגיע גיל ההתבגרות והכל השתנה. פתאום אנחנו מרגישים לא כל כך משמעותיים ולא מעורבים בחיים שלהם כבעבר. למעשה הם מעדיפים להיות איתנו כמה שפחות. יש ריבים, ויכוחים, מרדנות וההורות הופכת להיות מאתגרת ופחות נעימה. מה עושים? איך מחזירים את השמחה להורות עם מתבגרים? הצטרפו אלינו ללייב - תקבלו המון כלים, דרכים וטיפים ממש חשובים שיעזרו לכם לגדל את המתבגרים שלכם בשמחה ונעימות.
כשהם קטנים הם הרבה יותר נחמדים, ומתוקים, משתפים פעולה, חושבים שאנחנו הדבר הכי טוב בעולם.
ולא פעם אנחנו נמסים ל'אמא אני אוהב אותך'.
אנחנו איתם במשחקים, גני השעשועים, המקלחות, הקשקושים.
גם השמחה קצת מתחלפת לרגשות אחרים.
אנחנו זוכים ביום יום לביקורת קשה, הסתגרות, פרצופים, טון מתנשא, דיבור מעליב, פוגעני, ציניות.
בין השאר כי אנחנו חווים אובדן שליטה, אובדן משמעות ואובדן הסמכות שלנו.
על זה אנחנו הולכות לדבר במפגש בנושא גיל ההתבגרות.
נדבר על:
